כשאתה סוגר את העינים בבוקר המוקדם, התפילה פונה פנימה ונהייתה רעד עמוק של שלווה. המנגינה העדינה של הברכה מרחפת כמו אור זרוע דרך חלון אבן – חזקה בדרך שמנגיעה לשברים העמוקים ביותר. הציפורים בבוקר מוסיפות נגינה עדינה של עונה חדשה, כאילו הלב מאט את הנשימה ומוצא מנוחה ראשונה. זה מקום שבו העייפות הופכת לקדושה, והשקט הופך למרחב שבו אתה מותר לך להיות בדיוק כפי שאתה.